למה פוטותרפיה יעילה בטיפול בטראומה ופוסט טראומה?
היכולת של הצילום לאפשר ביטוי לא-מילולי ולשמש כגשר בין העולם הפנימי לחיצוני הופכת אותו לכלי טיפולי אפקטיבי במיוחד בעבודה עם טראומה:
ביטוי לא מילולי של כאב וזיכרונות טראומטיים: זיכרונות טראומטיים לעיתים קרובות אינם "מאוחסנים" במוח באופן ליניארי ומילולי, אלא כרסיסים של דימויים, תחושות גופניות, צלילים או ריחות. פוטו-תרפיה מאפשרת לבטא את החוויה הטראומטית דרך תמונות ודימויים ויזואליים, מה שמקל על תהליך העיבוד ללא צורך בניסוח מילולי ישיר שעלול להיות קשה, מאיים ומציף. הדימוי הופך ל"שפה" לבטא כאב וחרדה שלא ניתן או קשה לבטא במילים, ומאפשר גישה עדינה לתוכן טעון.
החזרת תחושת שליטה ובקרה על התהליך: אחד המאפיינים המרכזיים של חוויה טראומטית הוא אובדן מוחלט של שליטה. בפוטו-תרפיה, המטופל הוא זה שבוחר את התמונות, מצלם אותן (אם זו משימת צילום), ומחליט כמה לחשוף ומתי, בקצב ובתנאים שנוחים לו. היכולת לשלוט בתהליך הצילום וההתבוננות בתמונות מחזירה למטופל תחושת שליטה ובקרה, שהיא קריטית בתהליך הריפוי והשיקום של הביטחון העצמי.
יצירת מרחק בטוח מהאירוע המכאיב: התבוננות בתמונה המייצגת היבט של הטראומה, ולא התמודדות ישירה וחשופה עם הזיכרון עצמו, מאפשרת מרחק פסיכולוגי בטוח. זהו מעין "פילטר" שמפחית את עוצמת ההצפה הרגשית, ומאפשר עיבוד הדרגתי ועדין של האירוע הטראומטי ללא תחושת סכנה מחודשת או טראומטיזציה חוזרת. התמונה היא נקודת התייחסות חיצונית ובטוחה.
שחזור נרטיב וחיבור מחדש לסיפור החיים: טראומה עלולה לפרק את הרצף הנרטיבי של החיים ולגרום לתחושת שבר, כאילו החיים התחלקו ל"לפני" ו"אחרי". דרך הצילום והשיח סביבו, ניתן לבנות מחדש את סיפור האירוע באופן קוהרנטי ובטוח, לשלב אותו בנרטיב הכולל של החיים, ולהחזיר תחושת שלמות. זה מאפשר להבין את השתלשלות האירועים מנקודת מבט בוגרת ומעבדת, ולמצוא את המקום החדש של הטראומה בתוך סיפור החיים השלם.
זיהוי משאבים פנימיים וחיצוניים וחיזוקם: חלק מהעבודה בפוטותרפיה הוא זיהוי וחיזוק של משאבים, הן אלו שהיו קיימים לפני הטראומה, הן אלו שנוצרו במהלכה (לדוגמה, יכולת הישרדות וחוסן), והן אלו שקיימים כיום בסביבת המטופל (תמיכה חברתית, כישורי התמודדות חדשים). תמונות יכולות לייצג את אותם משאבים, ובכך לחזק באופן משמעותי את תחושת המסוגלות העצמית, האופטימיות והחוסן הנפשי של המטופל.
התמודדות עם הימנעות וחיבור מחודש לעולם: אנשים הסובלים מפוסט טראומה נוטים לעיתים להימנע ממצבים, מקומות או אנשים שמזכירים להם את הטראומה, מה שעלול להוביל לבידוד ולהגבלה בחיי היומיום. הצילום יכול לשמש ככלי עדין ומוגן ל"חשיפה מבוקרת", המאפשר למטופל לחזור בהדרגה ובאופן בטוח למקומות או סיטואציות מעוררות חרדה, ולבנות מחדש קשר עם העולם החיצוני ממנו התנתק/ה.
טיפול עמוק גם במקרים של קושי בדיבור: עבור אנשים שמתקשים לדבר באופן ישיר על החוויה הטראומטית מכל סיבה שהיא (כי הזיכרון מקוטע, כי זה קשה מדי, או כי אין להם מילים), הפוטו-תרפיה מהווה ערוץ תקשורת לא מילולי חלופי. היא מאפשרת להם לבטא את הכאב והמצוקה דרך דימויים חזותיים, ולהתחיל תהליך ריפוי גם ללא צורך בהתמודדות מילולית ישירה ומכאיבה.
איך עובדת פוטו-תרפיה בטיפול בטראומה ובפוסט טראומה?
התהליך הטיפולי בפוטו-תרפיה מותאם באופן אישי וקפדני לכל מטופל, תוך התחשבות ברמת המוכנות הרגשית שלו, בסוג הטראומה, ובקצב ההתקדמות האישי. הוא מתנהל תמיד בסביבה טיפולית בטוחה, מכילה ותומכת:
- עבודה עם תמונות קיימות מסע אל העצמי שלפני ואחרי: המטופל יכול להביא תמונות מאלבומים אישיים, גם כאלה שצולמו לפני הטראומה, כדי לשחזר תחושת ביטחון, להתחבר לעצמי שהיה, ולזהות משאבים פנימיים. לעיתים נתבונן גם בתמונות מהתקופה שלאחר האירוע, כדי לעקוב אחר השינויים, לזהות התקדמות סמויה, וללמוד על דפוסי ההתמודדות שנוצרו.
- צילום מודרך יצירת בנק משאבים חזותי: המטפל יכול להציע משימות צילום יצירתיות, למשל לצלם מה מייצג "ביטחון", "שקט", "כוח פנימי", "תקווה", "ריפוי" או "התמודדות". צילומים אלו יוצרים "בנק תמונות" של משאבים חיוביים אליהם ניתן לשוב בכל עת, גם מחוץ לחדר הטיפולים, ולשמש כתזכורת לכוחות הפנימיים. לעיתים, גם צילום סמלי של היבטים הקשורים לטראומה, ממרחק בטוח ובאופן מבוקר, יכול להיות חלק מהתהליך, תוך כדי ויסות רגשי צמוד.
- יצירת "קופסאות זיכרון" או אלבומים סמליים מיכל לסיפור: המטופל יכול ליצור אוסף ויזואלי של תמונות וחפצים המייצגים את מסע הריפוי האישי, את השינוי שחל ואת ההתקדמות. זהו אובייקט מוחשי ומכיל המאפשר לארוז את הסיפור, את הקשיים ואת ההתגברות, ומעניק תחושת סדר ושליטה על תוכן טעון.
- שיח רפלקטיבי מותאם דיאלוג עדין עם הנפש: הדיאלוג סביב התמונות הוא הליבה של הטיפול. המטפל/ת מנחה את השיחה בעדינות ובאמפתיה, תוך שימוש בשאלות פתוחות המאפשרות למטופל/ת לבטא את רגשותיו/ה, לפרש את הדימויים, ולהתייחס לאירועים ממקום מוגן ובטוח. הדגש הוא על קצב הטיפול, ויסות רגשי והימנעות מהצפה רגשית.
- מיקוד בכאן ועכשיו ובבניית עתיד להביט קדימה באופטימיות: מעבר לעיבוד העבר, פוטו-תרפיה מסייעת למטופל/ת להתחבר מחדש להווה, לבסס את רגליו בקרקע המציאות, ולבנות תחושת עתיד. דרך צילום של מטרות, חלומות ותקווה, המטופל יכול להתחיל לצעוד קדימה, למצוא משמעות מחודשת ולבנות חיים מלאים ומשמעותיים, גם לאחר החוויה הטראומטית.
פוטו-תרפיה בטיפול בטראומה ובפוסט טראומה מציעה דרך ייחודית, יצירתית ומרפאת להתמודדות עם כאב בלתי נראה. היא מעניקה כלים לבטא את הבלתי ניתן לביטוי, לשקם את תחושת השליטה והביטחון שאבדו, ולמצוא את הכוחות הפנימיים לריפוי ולצמיחה מחודשת אל עבר עתיד טוב יותר.
